מפי התלמידים והמורים של עת-הדעת

"בשיעורים רגילים אתה עובר את הנושא מהר. אבל בעת הדעת מרחיבים. כשיש שיעור, פתאום ילדים מעלים עוד רעיונות, הילדים אומרים דברים שהמורות אפילו לא חשבו על זה.

כשמעלים עבודות של ילדים למקרן זה מעניין כי אתה גם לומד מהחבר שלך כשמראים את זה לכולם. "

"יש לי קשיים בכתיבה. חשבון אני אהבתי את זה כי יותר קל לי לעשות דברים בחשבון. ואז כשהגיעה התכנית של עת הדעת יותר כיף לי לכתוב דברים ולעשות בגלל שהמחשבים מעניינים אותי. המחשב מקריא לי אם אני לא מצליח לקרוא. בכיתה ג' לא הייתי בכלל בשיעורי אנגלית מאז עת הדעת התחלתי להיכנס לשיעורי אנגלית ונהייתי גם אחד מהטובים.

מהמורה בכיתה ג' ביקשנו לחזור על מה שהסבירה, אז היא אומרת 'מה שהבנתם, הבנתם'. פה במחשב אנחנו לא צריכים להגיד למורה שתחזור. אנחנו פשוט נכנסים לזה ועושים קריאה."

"כשהילד עם האוזניות הוא מרוכז במחשב. הוא למד לקרוא ולכתוב יותר במחשב מאשר אם מישהו היה מקריא לו או שכותב לו."

"בשבילי, זה העולם שלי, זה עולם שאני נהנית בו , שאני מרגישה שאני לומדת אבל גם נהנית , אני לא מרגישה ש "איזה באסה לבוא לבי"ס".

יש ילדים שמאד אוהבים לגשת ללוח לצייר, להראות את מה שאנחנו יודעים ובעזרת עת הדעת אנחנו גם יכולים להמחיש את זה, בגלל שיש לנו את המקרן, הוא מראה לנו את הציור ,הוא מראה לנו את הריבועים . זה לא סתם לבוא עם דף ולצייר את זה על המשבצות

זה חוויה לשתף את כולם במה שאת עושה."

ח: "זה גורם לי ללמוד בכיף, זה מלמד אותי זה בכיף מלמד אותי, זה לא מלמד אותי כמו בחוברת"

ח: "בעיקרון זה משהו שעוזר לי להבין יותר טוב , הצבעים, בעיקרון אם אני טועה והוא מתקן אותי זה מה שעוזר לי להבין יותר טוב"

"כשיש משחקים אתה מבין יותר, אתה נהנה ואתה גם לומד.

כשלא היו מחשבים הייתי פחות טוב באנגלית. עכשיו אני טוב באנגלית.

כי מתרכזים במחשבים ואז הילדים לא מפריעים ואז הם מנסים לענות תשובות נכונות ואז פחות מפריעים.

הפעילויות הן כיפיות וגם אתה לומד מהן."

"יש גם משחקים שמלמדים שזה לפי דעתי הכי כיף."

"זה הקטין את בעיות המשמעת בשיעורים. אני יכולה להגיד שבשיעורים שלא היה עת הדעת היה יותר קשה לרכז אותם. קודם כל זו הייתה כיתה גדולה. כיתה של 35 ילדים הם היו אז והיה מאוד קשה לרכז אותם בשיעור רגיל. לעומת זאת, ראו את המחשב, זה כאילו היה מן קסם כזה. כולם בשקט"